השפעת הקנאביס על המוח

האם צריכת קנאביס באמת הורגת תאים במוח ופוגעת ב-IQ?

סביב הנושא של קנאביס, יש לא מעט מיתוסים ותפיסות שגויות. ישנם אנשים שבטוחים שקנאביס זה התרופה הכי מופלאה בטבע, שיכולה לרפא כמעט כל דבר, בעוד שאחרים בטוחים שמדובר בסם מסוכן והרסני שיחרב כל חלקה טובה בחייהם של מי שצורכים אותו.

האמת בהקשר הזה, כמו בהרבה דברים בחיים שלנו, עוברת איפשהו באמצע. לקנאביס אכן יכולות להיות השפעות חיוביות על הבריאות, אך יש לו גם לא מעט השפעות שליליות שחשוב להכיר.

אנחנו שומעים לא מעט שעישון קנאביס יכול לגרום להרס תאים במוח ולפגוע ביכולות הקוגניטיביות. אז האם יש משהו מאחורי הטענות האלו? האם קנאביס באמת הורס תאים במוח וגורם לנזק בלתי הפיך? קנאביס בהחלט עשוי להשפיע על המוח שלנו בצורה משמעותית, כדי להבין איך ההשפעה הזאת באה לידי ביטוי, ריכזנו בעבורכם מספר מחקרים מעניינים בנושא.

איך קנאביס משפיע על התאים במוח שלנו?

THC הוא החומר הפעיל בקנאביס שגורם לתחושת ה”היי” ומוביל לשחרור חומרים כמו דופמין, שמשרים עלינו תחושה נעימה ומרגיעה. במחקרים שנערכו בנושא, נמצא כי ה-THC משפיע על המוח שלנו בצורה שעלולה לפגוע בזיכרון, בריכוז וביכולות הלמידה.

שורה ארוכה של מחקרים אחרים נערכו בנושא ומצאו כמה מסקנות מעניינות אחרות על האופן שבו ההרגל הזה משפיע על התפקוד שלנו.  

קנאביס ו-IQ:

ב-2012, קבוצת חוקרים מניו זילנד בחנה את השפעת צריכת קנאביס על המוח בעזרת נתונים על יותר מ-1,000 אנשים שנאספו במשך 38 שנים. החוקרים מצאו קשר בין שימוש ממושך בסם, לבין הידרדרות קוגניטיבית שבאה לידי ביטוי בכמה דרכים מעניינות.

בראש ובראשונה הם גילו כי אנשים שצרכו קנאביס בגיל ההתבגרות חוו ירידה של בין שש לשמונה נקודות בממוצע ב-IQ עד שהגיעו לגיל המעבר. בקרב חברי הקבוצה הזאת, גם מי שהפסיקו להשתמש בקנאביס בגיל מבוגר לא נהנו מעלייה בנתון הזה.

סקירה נוספת שפורסמה ב-2015 ובחנה כמה מחקרים שנערכו בתחום מצאה גם היא שצריכת קנאביס בגיל ההתבגרות יכולה להיות מסוכנת ולגרום לנזק בלתי הפיך לזיכרון וליכולות הקשב והריכוז. בסקירה הזאת קבעו החוקרים כי צריכת קנאביס בגיל צעיר עלולה לגרום לשינויים מבניים במוח ולפגיעה בתפקוד העצבי.

ואיך צריכת קנאביס משפיעה על מוחות מבוגרים יותר?

סקירה שנערכה ב-2013 בקרב מבוגרים, מצאה כי גם לאחר גיל ההתבגרות, קנאביס יכול לגרום לשינויים מבניים במוח שעלולים להשפיע עליו לרעה. בין היתר הראו הממצאים כי בקרב צרכני קנאביס קבועים, ההיפוקמפוס במוח, כלומר האזור שאחראי בין היתר על הזיכרון ויכולות הניווט, היה קטן יותר מזה של אנשים שאינם צורכים קנאביס.

מחקר מ-2016 אף מצא כי צרכני קנאביס “כבדים” נוטים להשיג ציון נמוך יותר במבחנים נוירופסיכולוגיים – כלומר מבחנים שבוחנים יכולות למידה, זיכרון, קשב וריכוז.

גם האיזון המנטלי עלול להתערער

רבות דובר על הקשר בין צריכת קנאביס לבין הבריאות הנפשית. בעבור אנשים שמתמודדים עם דיכאון, חרדה ופוסט טראומה, צריכת קנאביס עלולה להחמיר את הבעיה או “לעורר” בעיות נפשיות חבויות שעדיין לא באו לידי ביטוי. בנוסף, היא עלולה להעצים את הסיכון לפיתוח הפרעות נפשיות חמורות יותר.

באנליזה שפורסמה ב-2016, עברו החוקרים על נתונים משורה של מחקרים שכללו מידע על 67 אלף בני אדם. החוקרים מצאו קשר מובהק בין צריכה מוגברת של מריחואנה לבין הפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה. בסקירה דומה שפורסמה באותה השנה הגיעו למסקנה דומה והחוקרים קבעו כי “הנתונים ממחקרים אפידמיולוגיים מספקים הצדקה להעביר מסר ברור לציבור, שלפיו צריכת קנאביס עלולה להגביר את הסיכון להפרעות פסיכוטיות”.

אז בשורה התחתונה – זה מזיק או לא מזיק?

קנאביס אכן יכול לייצר שינויים במוח שמערכת העצבים אשר ישפיעו לרעה על לא מעט תהליכים חיוניים. זה נכון בייחוד בקרב נערים וצרכנים צעירים יותר. חשוב לזכור שבהקשר הזה, כמו בהרבה תחומים אחרים, אין שחור ולבן. יש אנשים שיושפעו יותר לרעה מקנאביס, בעוד שאחרים בכלל לא יבחינו בהשפעות המזיקות שלו עליהם. לכן, חשוב שנהיה מודעים לעצמנו ונבין איך בדיוק ההרגל הזה משפיע עלינו – בלי שמחקר כזה או אחר יקבע זאת בשבילנו.

המודעות תעזור להבין אם ההרגל הזה מיטיב עמנו או מזיק לנו. ואם הוא מזיק – חשוב לבחון איך להפחית את התלות בו, לצמצם את המקום שהוא תופס בחיינו ואולי אף להוציא אותו מהם לחלוטין. המשימה הזאת יכולה להיראות לחלק מהאנשים מורכבת או אפילו בלתי אפשרית – אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

המטפלים במרכז גולד עובדים בשיטת עבודה ממוקדת בהתמכרות לקנאביס, שמשלבת שורה של כלים יעילים לשבירת התלות ובעלת אחוזי הצלחה גבוהים בתהליך הגמילה מקנאביס.

Call Now Button
WhatsApp
היי, נעים מאוד. במה אפשר לעזור?

צור קשר

  • מרכז גולד ממוקם ברחוב שלמה המלך במרכז תל אביב, שלוחות בגוש דן.