ההבדל בין סטלן למכור
עבור המכור לקנאביס העישון נמצא בראש בסדר העדיפויות. בהדרגה הוא זונח עיסוקים ותחומי עניין שהיו חשובים לו בעבר, וכעת אינם משתלבים עם עישון הגראס; הוא מתרחק מאנשים שאינו יכול לעשן בחופשיות לידם, ונמנע ממקומות עבודה או מפגשים חברתיים אשר מקשים עליו לעשן מריחואנה בחופשיות.
התמכרות מתמשכת לקנאביס, מלווה לרוב בעלייה משמעותית במינונים ובתדירות העישון, ומובילה לתחושות של חוסר שקט, ריקנות, אדישות, ניתוק וניכור. עם הזמן, תחושות התקיעות והריקנות גוברות, האמונה ביכולת להביא לשינוי קטנה והעישון האינטנסיבי הופך לנחמה היחידה. רוב הדברים הופכים למעיקים ומתסכלים ללא השפעת הגראס, העישון מהווה מעין “דלק” בחיי היום יום והתחושה היא ששום דבר אחר כבר לא עוזר.
במהלך השנים יהיו תקופות בהן המכור לגראס ירגיש שיש לו בעיה, אשר תביא אותו לנסות להיגמל או להפחית את המינונים. רבים סיפרו כי במהלך ניסיונות ההפסקה או ההפחתה, חוו קושי עצום בתפקוד היום יומי כאשר לא היו תחת השפעת המריחואנה, ולכן, הסיקו שלא רק שהעישון אינו פוגע בהם, הוא אפילו עוזר להם. כתוצאה מכך, חזרו לעשן גראס בתדירות ובמינונים גבוהים, ועבר זמן רב עד שהחליטו לנסות שוב להפסיק לעשן קנאביס.
אחרים סיפרו כי כאשר כבר העיזו לפנות לקבלת טיפול מקצועי, אחת הסיבות המרכזיות לעזיבת הטיפול, הייתה ההשוואה שערכו בין מאפייני ההתמכרות שלהם לאלה של מכורים לסמים אחרים. הטיפול המשותף למכורים לקנאביס במרכז גולד, מאפשר למטופלים לראות את עצמם דרך עיניים של אחרים המתמודדים עם אותה בעיה, להזדהות עם המאפיינים המשותפים, לפתח רשת תמיכה משמעותית ולהתמסר לתהליך של שינוי.
