ההשוואה לסמים אחרים

רוב האנשים יוכלו לעשן קנאביס במהלך חייהם מבלי לפתח התמכרות, ובכל זאת, ישנם כאלה שמתמכרים וכעת מתמודדים עם בעיה רצינית, שהמחיר שלה כבד, עבורם ועבור הסביבה שלהם. אחד האתגרים המשמעותיים בתהליך הגמילה מקנאביס, הוא שרבים מהאנשים שמתנסים במריחואנה מתארים את עישון הגראס כחוויה נעימה ובעלת השפעה שלילית מועטה, אם בכלל, על חיי היום יום שלהם.

כולם יודעים שצריכת אלכוהול יכולה להשפיע באופן שונה על אנשים שונים – שתייה במידה עשויה להיות נעימה עבור רבים אולם מזיקה ביותר ובלתי נשלטת עבור אלכוהוליסטים. עובדה פחות ידועה היא שבאופן דומה, גם עישון הקנאביס עלול להיות מסוכן עבור אנשים שיש להם נטייה לפתח התמכרות. כתוצאה מחוסר ידיעה, רוב האנשים מתנגדים לעצם קיום המושג “התמכרות למריחואנה”.

סימני ההתמכרות לגראס פחות בולטים ודרמטיים מסימני ההתמכרות לסמים אחרים, ומסיבה זאת, רבים מהמכורים לקנאביס מתקשים לקשר בין הבעיות שהתפתחו בחייהם לבין עישון הקנאביס. כאשר אדם שפיתח התמכרות לגראס יחליט לטפל בבעיה ולהתחיל בהליך גמילה ממריחואנה, הוא ייתקל במכשול נוסף בתהליך: ההשוואה בין ההתמכרות שלו לזו של מכורים לסוגי סמים אחרים. בשל ההשוואה, המכור לקנאביס נופל בין הכיסאות; הוא מתקשה להפנים שיש לו בעיה ולהתמסר לפתרון שלה.