שימוש בחומרים ממכרים הוא בעייתי במיוחד בקרב מתבגרים לכן הוגים שיטות מניעת שימוש בקרב בני- נוער. מחקרים אוסטרליים מצביעים על כך שבקרב מתבגרים בגילאים 12-17 25% ניסו שימוש באלכוהול, אחד מכל עשרה על בסיס חודשי מגיע למצב סיכוני גבוה מאוד בשל השימוש באלכוהול ואחד מכל שישה ניסו סם שאינו בחוק. כמו כן, ממחקרים אלה נמצא כי אלכוהול פוגע בטווח הארוך. פגיעות אלה באות לידי ביטוי בהתפתחות הפרעות נפשיות המלוות לשימוש באלכוהול בגיל ההתבגרות כמו חרדה ודיכאון, התפתחות הפרעות לשימוש בחומרים ממכרים, כלומר התמכרויות. אם כך, הצורך במניעת שימוש בחומרים ממכרים כמו סמים ואלכוהול בקרב בני נוער הינו קריטי.
מוזמנים להכנס ולקרוא על צריכת קנאביס בקרב בני נוער
מניעת שימוש בקרב בני- נוער: מחקר
בארצות הברית נעשים מחקרים רבים בתחום מניעת השימוש באלכוהול וסמים בקרב בני נוער. מחקר אורך גדול שנעשה בארה”ב מצא כי עד סיום לימודי התיכון, צריכת האלכוהול והסמים חזתה ירידה בתפקוד החברתי- כלכלי והייתה בעלת השלכות שליליות על הציוניים והתפקוד הלימודי של בני הנוער. כמו כן, תוארה במחקר סבירות גבוהה לשימוש בשתייה מזיקה בגיל הבגרות אשר מגיעה משימוש מוגבל המתחיל בגיל ההתבגרות. זאת ועוד, נצפה כי הופעת בכורה מוקדמת של שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לתלות באלכוהול ומחלות הקשורות באלכוהול בשלב מאוחר יותר בחיים. אם כך, ניתן לטעון כי ירידה בשימוש בחומרים תפחית את הסיכון לאירועים הקשורים לחומרים ולהתנהגויות מזיקות אחרות והיא עשויה לשפר את סיכויי הבריאות ורווחת החיים בקרב מתבגרים. על מנת לערער על תפיסות מוטעות שבני נוער עשויים להחזיק בנוגע לעמדות הנפוצות בקרב בני גילם ניתן להשתמש בגישת הנורמות החברתיות. תפיסות מוטעות יכולות להיות כמו העידוד וההצדקה של בני נוער לגביי השימוש בסם הקנאביס, הם מעודדים אחד את השני אל עבר השימוש ומורידים מערך הנזק אשר עלול להיגרם להם עקב השימוש בו. גישת הנורמות החברתיות נבדלת מגישות מניעה אחרות משום שהיא לא מסתמכת על דימויים שליליים או על בסיס פחד, אינה מכילה שום מסר מוסרי לגביי אופן התנהלות אוכלוסיית היעד או מהי עמדתה. המטרה של גישת הנורמות החברתיות היא להעצים אנשים באמצעות קידום ההחלטות המושכלות שקיבלו. דבר זה נעשה על ידי עידוד אנשים אלה להטיל ספק בתפיסות השגויות השליליות שהם מחזיקים לגביי בני גילם. גישה זו שונה במהותה מגישות רבות ואחרות שלהתערבויות מניעה ושינוי התנהגותי באמצעות כך שהיא מתמקדת בהתנהגות החיובית של רוב האנשים ולא בהתנהגות השלילית של המיעוט. גיל ההתבגרות מוכר כתקופה בה מופיעות ההתנהגויות והמצבים שלא רק משפיעים על הבריאות המוגבלת בתקופה זו, אלא גם המובילים להפרעות המשך בבגרות. התנהגויות לא בריאות כמו עישון, שתייה ושימוש בלתי חוקי בסמים מתחילות לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות. התנהגויות אלה קשורות בקשר חזק לתחלואה ולתמותה מוגברת ומעלה אתגרים רבי בבריאות הציבור בהמשך. אבטלה, בריאות לקויה, תאונות דרכים, התאבדויות, מחלות נפש וירידה בתוחלת החיים באים בקשר חזק עם השימוש לרעה בסמים.
מניעת שימוש בקרב בני- נוער: סיכום גורמי מניעה נוספים
מספר גורמים יכולים להגביר את הסיכון להתפתחות או המשך שימוש בסמים, ביניהם מעמד סוציואקונומי, איכות ההורות של הנערים, השפעה מקבוצת השווים ונטייה ביולוגית להתמכרות. דבר זה מגיע לשיאו במעגל בו אנשים אלה מפסיקים להופיע כחברים המועילים לחברה ובמקום זה הם הופכים להיות לנטל עליה, הם חיים לפי ההתמכרות שלהם. בעקבות נטל זה ישנן התערבויות יעילות ופלטפורמות מסירה לשיפור מיומנויות חברתיות, מיומנויות לפתרון בעיות וביטחון עצמי. המוקד בהתערבויות אלה צריך להיות בגורמי הסיכון הניתנים לשינוי בקרב המתבגרים ובשיפור גורמי ההגנה, על ידי תוכניות למען המשפחה, בתי הספר והקהילה. את הסוגים השונים של תוכניות המניעה ניתן להעביר באמצעות המערכות של בתי הספר, הקהילה והבריאות, זאת יחד עם כללים של הפניות וטיפולים הנלווים לאותם המעגלים ששייכים אליהם המתבגרים יחד עם הפחתת גורמי הסיכון שלהם.
מודלים לטיפול בהתמכרויות
- המודל הרפואי – הרואה ב”הפרעת שימוש בחומרים” מחלה כרונית המכילה חוסר איזון נוירוטרנסמיטורי בבסיסה.
- המודל הרוחני – מניח בבסיסו ריקנות רוחנית המובילה לפגמים אישיותיים שתוצאתם הבלתי- מסתגלת הינה שימוש בחומרים.
- המודל הפסיכולוגי – מניח כי הבסיס לשימוש הינו פגם בדפוס החשיבה, למידה ורגולציה רגשית.
