תהליך גמילה מסמים

כאשר נכנסים לתהליך גמילה מסמים או כל התמכרות אחרת ניתן לראות כי המטופלים חווים חוויות שונות במהלך הגמילה. ישנם תסמיני גמילה פיסיים, חברתיים, כלכליים ומשפחתיים. הסיבוכים הנגרמים כתוצאה מהשימוש בסמים הם הסיבה להכרה בהתמכרות בקרב המטופלים וכך מניע אותם להיכנס לתהליך הגמילה. בעיית הסמים מתוארת בדרך כלל כחוזרת באופן כרוני, מה שמרמז על כך שיש צורך בניסיונות התאוששות חוזרים ומרובים לפני הגמילה. מדובר בשימוש כפייתי בסם ותלות פסיכולוגית ופיסית. כך, בתהליך הגמילה ישנם כישלונות רבים שחווים המטופלים בדרך לגמילה הממושכת לטווח זמן ארוך בו המטופלים חוזרים לאורך חיים תקין ללא שימוש, הופכים למכורים נקיים. האתגרים האדירים העומדים בפני אנשים שרוצים להיגמל מהתמכרותם לסם כלשהו מעוגנים בדפוסים עמוקים ומזיקים בהם פעלו המטופלים לאורך זמן. הכישלונות הללו נקראים “ניסיונות התאוששות מהסם” המגיעים לפני פתרון הבעיה. במהלך הטיפול המצופה מהמטפל הוא ליידע את המטופל והמשפחה שלו למה לצפות בתהליך הגמילה. כך ההכנה לתהליך תהיה נכונה ויותר סימפטית למטופל. 

גמילה מסמים: מחקר

Laudet & White (2004) ביצעו מחקר אורך של חמש שנים על 354 אנשים בתהליך גמילה בניו יורק בארה”ב. ממצאיו:

• רוב המשתתפים היו בטיפול קודם להתמכרות והשתתפו בקבוצות לעזרה הדדית.
• 70% מהמשתתפים דיווחו על תקופה של חודש אחד או יותר של גמילה מהסם ונפילה מחדש לשימוש לפני שהגיעו להחלמה יציבה.
• 50% דיווחו על תקופה של ארבעה חודשים או יותר של גמילה מהסם ונפילה מחדש לשימוש לפני שהגיעו להחלמה יציבה.
• מבחינת הקשר בין ניסיון ההתאוששות של המטופלים ומדדי איכות חיים ורווחה, המחקר מציע כי מספר גבוה יותר של ניסיונות התאוששות הדרושים לפני ההחלמה היציבה קשור למצוקה פסיכולוגית גדולה יותר בה המטופל נמצא.

תהליך גמילה מסמים: מאפיינים נוספים

ישנם אנשים שעשויים לסבול מנטל גדול יותר או מרגישות גבוהה יותר ללחץ וכך, השינויים להתאוששות אצלם מאתגרים יותר. אנשים אלה, זקוקים לרמת טיפול גבוהה ולתמיכה מתמשכת בהחלמה שלהם כדי להשיג את ההחלמה היציבה ארוכת הטווח. הניסיונות המתמשכים והנכשלים של המכורים להיגמל וחזרתם לשימוש מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה שלהם. כאשר רואים מכור נקי שהצליח להשתקם ולהשיג החלמה יציבה ניתן לראות שבדרך לשם הוא ניסה להיגמל מעל לעשרות פעמים. הכוחות והחוסן הנפשי בכל יצירה לגמילה הם גדולים מאוד עבור אותו מכור מנסה לשקם את חייו. זה מצריך ממנו תעצומות נפש גדולות פי כמה וכמה מעצם השימוש בסם, כל ניסיון כזה מעיד על הרצון שלו להשתקם ועל כן בהמשך להגיע להחלמה יציבה.

תיקוף ככלי טיפול במכורים לקנאביס

בגישת הכוחות פוטנציאל השינוי אצל המטופל תלוי ביכולתו לגייס את כוחותיו אל עבר השינוי אליו הוא מייחל ומרכיב מרכזי לכך הוא וולידציה. במהלך הטיפול, המטפל קודם כל יגלה הבנה ואמפתיה לקושי שעובר המטופל ורק לאחר מכן ייגש אל עבר “הכוחות” המאפיינים את אותו המטופל. במהלך הטיפול חשוב שהמטפל ינקוט בגישה של תיקוף רגשי (וולידציה) אשר באמצעותה המטופל יוכל לחוות הכרה על מה שעבר ויחוש קבלה ללא תנאי או שיפוטיות. חשוב שבכל מפגש טיפולי יחול התיקוף ולאחר מכן יפעל המטפל בגישה אשר מראה למטופל את התנהגותו וכך ילמד לקשר בין הסיטואציות הקורות לו אל עבר ההתמכרות. 

הצורך בתיקוף רגשי הינו בסיסי ומשמעותי עבור כל אדם. מדובר בצורך להרגיש מוערך בגלל היות אדם כפי שהוא. בטיפול תחושת התיקוף הרגשי מהמטפל  אל המטופל באה לידי ביטוי בהכרה באישיות המטופל והבנת נסיבות חייו. משתמשי הקנאביס המפתחים התמכרות בדרך כלל יפגינו בעיות במהלך גיל ההתבגרות. בקנדה, הצעירים מדווחים על מגוון סיבות לשימוש בקנאביס כמו, בעיות בגיבוש הזהות, כלי ללכידות חברתית, הפגת שעמום, הקלה בחרדה חברתית. לפיהם, מדובר בקבלת הקנאביס כסמים קלים ולכן הסיכון לפגיעה עקב השימוש בו נתפס נמוך יותר מאשר השימוש בחומרים אחרים. שימוש מוקדם בקנאביס נקשר:

1. לפגיעות גדולות יותר בזיכרון.
2. בקוגניציה.
3. בתפקוד לימודי.
4. בבעיות בריאותיות ובסיכון מוגבר לפיתוח תלות בחומר הממכר בקנאביס עצמו.
5. השפעות בריאותיות כלליות אחרות כוללות- החמרה של פרעות נפשיות. 
6. תסמיני נשימה קשים.
7. סיכון מוגבר לתאונות דרכים.
8. משקל לידה נמוך בקרב תינוקות שנולדו לאימהות שעשנו קנאביס.

 עיקר ההשלכות הבריאותיות הקשורות לשימוש בקנאביס מתרחשות אצל אנשים המשתמשים בתדירות ובעצימות גבוהה בסם.  התיקוף הרגשי (הוואלידציה) הוא היוצר את האמון בין שני הצדדים. תיקוף החוויה של האדם שמולך וכך נוצרת תחושת האמון. האמון הוא המוביל להתמסרות ולפנייה לתהליך טיפולי עמוק ומשמעותי.